לכל קבוצה יש סיפור —
הסיפור הגדול וכל הסיפורים הקטנים שמרכיבים אותו.
אלה הסיפורים שמחזיקים את הקבוצה, מזינים את תחושת השייכות, ולעיתים גם מגבילים או מקבעים אותה.

 

בתהליך הנרטיבי אנחנו מזמינים את הסיפורים לעלות אל פני השטח, להישמע, להיפתח, ולהיכתב מחדש —
באופן המותאם לקבוצה ולמטרותיה.

​

בין הארגונים שאיתם אני עובד:

 

​​

​

​

​

 

 

תהליך נרטיבי הוא מרחב עבודה קבוצתי המבוסס על הקשבה לסיפורים:
איך אנחנו מספרים את עצמנו, את הקבוצה שלנו, ואת מה שאנחנו עושים בעולם.

​

במקום לגשת לשינוי מתוך תיקון או ניתוח,
אנחנו ניגשים אליו מתוך סקרנות לסיפור —
מגלים מהו הסיפור הדומיננטי, מהם הקולות שנדחקו לשוליים,
ומה עוד אפשר לספר כדי לפתוח אפשרויות חדשות לפעולה ולחיים משותפים.

​

 

תהליך נרטיבי יכול להתאים למגוון קבוצות וארגונים —

לצורך יצירת רוח חדשה, המשפיעה ישירות ובעקיפין על החדשנות ויזמות בארגון, על התרבות הארגונית, החזון המשותף, מערכות היחסים, לטובת שינוי קבוע ומתמשך.

 

בהתאם, כל תהליך נבנה במיוחד ובשיתוף פעולה עם הקבוצה המזמינה.

 

*בעבודתי אני נשען על עבודתם של מייקל וייט ודיוויד אפסטון,

הרואה באדם ובקהילה מחברים פעילים של סיפור חייהם.

כמו כן, אני נשען על עבודותו של פרופ׳ יוג׳ין ג׳נדלין, יוצר גישת ההתמקדות,

הפועלת על מנת לנסח את הידיעה המיוחדת לכל אדם.